“תמיד רציתי לשאול אותך: למה חשוב כל כך לדעת את מין וגיל הכותב? האם אלה לא דברים די אלמנטריים שגרפולוג מסוגל לגלות לבד? ועוד: האם קיים שוני בין כתב “נשי” לבין “גברי”? תודה.”
שאלתך מעניינת וחשובה מאוד. תשובתי – “כן ולא”. צדקת כשחשבת שגרפולוגיה מסוגלת להגיד דברים בקשר למינו ולגילו של כותב, אך זה אפשרי תאורטית בלבד.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלכתב היד יש מין וגיל “משלו”, כלומר בפועל הגיל והמין המשתקפים בכתב היד לא בהכרח מתאימים לאלה הביולוגיים! לכל אחד מאיתנו יש המין והגיל הפיזיולוגיים והאובייקטיביים, אך ישנם גם גיל ומין סובייקטיביים ופנימיים.
למשל, כתב נשי “טיפוסי” לא בהכרח שייך לנשים בלבד, לעתים בעל כתב כזה יהיה גבר מאוד עדין, רך ורגיש או גבר עם אוריינטציה מינית שונה. כמובן, גם כתב “גברי” לא מבטיח שבעליו הוא גבר: זאת יכולה להיות אישה עם תכונות אופי “גבריות” או בעלת אוריינטציה מינית שונה.
מבחינת גיל, מאחורי כתב יד נמרץ וצעיר יכול להתגלות אדם בן 70, בריא וצעיר בנפשו! כמובן גם המקרה ההפוך אפשרי, מאחורי כתב יד “זקן” ועייף מן החיים עשוי להתגלות נער שנמצא במצוקה, או סובל מדיכאון.
לכן בכל מקרה ומקרה חשוב ביותר לדעת את הנתונים המדויקים של הכותב, רק כך מתאפשר לנו לאבחן את המצב לאשורו ולהעריך את מידת ההתאמה כפי שהסברנו.אצל רוב האנשים נמצא התאמה בין מינם האובייקטיבי והסובייקטיבי, בדרך כלל (אם כי בתדירות קצת יותר נמוכה) יש גם התאמה גם בין הגיל האובייקטיבי לגיל הסובייקטיבי, אך למרות זאת אי התאמה היא תמיד אפשרית ואין דרך להסיק מסקנות מהימנות רק על סמך העולה מן הכתב.
מצד אחד, ניתן “לנחש” את הפרטים האלה, אך מצד שני, אני כגרפולוגית רצינית ואחראית, לא אעשה זאת. להיפך, האבחון הגרפולוגי יחשוף אם מדובר במהות נשית או גברית, פה טמון ההבדל!
כתב יד הוא כתב המוח, כתב הנפש. אם הנפש עצמה נשית או גברית, צעירה או זקנה, – הכתב יראה לנו את המהות ולא את המראה החיצוני.
אני מקווה שעכשיו מובן למה תשובתי לא היתה חד-משמעית.